כדי שעוסק יהיה רשאי לנכות מע"מ תשומות בגין חשבוניות שהוצאו לו על רכישת  מתנות ללקוחותיו, נדרשת בתחילה עמידה בתנאים לקיזוז מס תשומות שנקבעו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), כדלקמן:

א.   נדרשת עמידה בהגדרת "מס תשומות", כפי שנקבע בסעיף 1 לחוק:

"'מס תשומות' – מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו."

ב.   בסעיף 38(א) לחוק נדרש כי קיזוז מס התשומות יהיה באמצעות חשבונית מס שהוצאה כדין, רשימון ייבוא או מסמך אחר, כלהלן:

"עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשומון יבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שרשימון היבוא או המסמך האחר נושא את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך."

ג.    תנאי מהותי נוסף לקיזוז מס תשומות, הקבוע בסעיף 41 לחוק, הוא כי התשומות הן לשימוש בעסקה החייבת במע"מ, ובלשון החוק:

"אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס."

לכאורה, רכישת טובין בידי עוסק לשם חלוקתם כמתנות ללקוחות היא אינה הוצאה ישירה למטרת ביצוע עסקה החייבת במס (מע"מ), כפי שהוזכרה בסעיף 41 לחוק. ואולם, בנסיבות המתאימות אפשר לראות את מס תשומות בגין חשבוניות על מתנות ללקוחות כחלק מהוצאות השיווק, היחצנות והפרסום של העוסק, וכחלק מפעילותו העסקית, לשם קידום פעילותו העסקית החייבת במע"מ, בפרט כאשר המתנות נושאות כיתוב פרסומי, למשל.

חיזוק לעמדה זו ניתן בפסק הדין שידורי קשת בע"מ (ע"ש 2296/95, מיסים יא/1 (פברואר 1997) עמ' ה-37, עמ' 248) (להלן: "פס"ד קשת"), שבו נקבע:

"'המערערת במהלך תוכניותיה מחלקת סוגים שונים של פרסים. בכל אותם פרסים, שהם מוצרי צריכה אחרים, היא רשאית לנכות מס תשומות וכך היא עושה, והמשיב אישר זאת… הכל רק לא מכוניות פרטיות.'"

מן האמור בפס"ד קשת עולה כי מס התשומות בגין טובין – שהם סוגים שונים של מוצרי צריכה שהעוסק חילק כמתנות או כפרסים ללקוחותיו – מותר בניכוי, כל עוד לא נאסר קיזוז מס תשומות בגין אותם טובין באופן ספציפי, כמו למשל בתקנה 14 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.

יצוין כי אין אנו מתייחסים בתשובתנו למתן שירותים כמתנה ללקוחות, וכן יצוין כי מס תשומות בגין מתנות לעובדים אסור בניכוי.