פסקי דין מנחים

	פס"ד שפמן בן עמי ופרסקי - זיכוי מאי הגשת דוחות מע"מ עקב חדלות פירעון 3/09 ביום 25.3.2009, נדחה ערעור המדינה על זיכויים של מנהלי חברת פרוגרס מאישום של אי הגשת דוחות מע"מ ותשלום חלקי של דו"ח מע"מ. בע"פ 4235/07, מדינת ישראל נ' שפמן בן עמי ופרסקי יצחק, נדון ערעור שהגישה המדינה על זיכויים של שני מנהלי חברה מאישום שהגישה נגדם בגין אי הגשת דוחות למע"מ ותשלומם, לפי חוק מע"מ, כדלקמן:.. קרא עוד

	פס"ד הידרולה - תשלומי שוחד ששולמו בחו"ל אינם מהווים הוצאה בייצור הכנסה 7/08 לגישת ביהמ"ש העליון, הכרה בהוצאות שהוצאו לתשלום שוחד סותרת ככלל את תקנת הציבור. המקרה הנדון נופל לגדרי הוצאה בלתי-חוקית, שהוצאה בעבירה ממש, שאין להכירה לצורכי הכנסה מטעמים של תקנת הציבור. עמדת ביהמ"ש הינה כי על הבוחר להוציא הוצאות לשם שוחד לדעת, כי רשויות החוק לא יתנו ידן, אף לא בעקיפין, לפעילותו באמצעות ההכרה בהן כהוצאה, חרף העובדה שההכנסה הנובעת מהוצאות מתן השוחד תחויב במס. קרא עוד

	פס"ד ורד פרי - הוצאות שמירה על ילדים הותרו בניכוי באופן חלקי - 4/08 שהיית ילדי המערערת במעונות הנה כורח. בלעדי השארת הילדים במעון, המערערת לא יכלה להפיק הכנסה. לפיכך, בתחילה נצרכות הוצאות השמירה. בהמשך, המערערת יכולה לבחור את שירותי השמירה כראות עיניה - כפוף למבחן הסבירות.אין ספק, ששני שלישים מן ההוצאה בעניין שלנו הנם הוצאה בייצור הכנסה. שליש נוסף ניתן לזקוף כהוצאה פרטית. בהוצאה פרטית, במקרה שלנו, הכוונה היא לעלות ארוחות בתשלום כהוצאות שמירה.גם נקודות זכות, שניתנות בגין ילדים, אינן מהוות תחליף לניכוי הוצאות. כך ניתן ללמוד מדברי ההסבר לתיקון 22 לפקודה, שנחקק בעקבות המלצות ועדת בן שחר. קרא עוד

	פס"ד בחרי ושות' נ' שר האוצר - פיצויי מלחמת לבנון 2 8/06 בג"ץ בשם 30 בעלי עסקים בצפון הארץ, אשר מהווים מרכיב מהותי ומכריע בפעילות העסקית בגליל, הנני מתכבד לפנות אליך בשמם, בפניה דחופה כדלקמן.... התקבלו במשרדנו פניות רבות מצד בעלי עסקים מרכזיים הפועלים באזורים בהם ניחתים בימים אלה טילים וקטיושות. הפניות היו בקשר לשאלות הקשורות בזכויותיהם של בעלי העסקים לקבל פיצוי ריאלי בגין הנזקים הנגרמים להם עקב המלחמה המתרחשת מזה 28 יום.

	פסד יעקובי - התרת ניכוי מלוא הוצאות פרסום 9/03 אי הוודאות באשר לקיום היתרונות בעתיד, והיעדר היכולת להוכיחם ולמודדם, הם העומדים מאחורי הכלל החשבונאי, שלפיו יש להכיר בהוצאות פרסום, בשנת היווצרותן.בית המשפט אף סבר, כי הצדק עם המערערת בטענה, כי הוצאת הפרסום בענייננו היא הוצאה אינצידנטלית למהלך הרגיל והשוטף של עסקיה.סקירת הפסיקה, כפי שנעשתה בפסק הדין, הובילה למסקנה, כי מדובר ב"הוצאה אינצידנטלית", הקשורה במהלך עסקיו של הנישום והמותרת על רקע זה בניכוי שוטף. הערעור התקבל. לעיקרי פסק הדין

	פס"ד קלס רון ואסתר - חישוב נפרד לבני זוג העובדים יחד 9/01 ניתן לתבוע חישוב נפרד לגבי הכנסת בני זוג מעסקם המשפחתי, וזאת על-פי פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 900/01 רון ואסתר קלס נ' פ"ש ת"א 4. פסק הדין מאפשר תביעת חישוב נפרד וזאת ללא מגבלת ההכנסה החייבת על-פי אותו פס"ד, בני זוג אשר יהא בידם להוכיח כי אין תלות בין הכנסת בן הזוג האחד להכנסת בן הזוג האחר, על אף שאלה מופקות באותו עסק משפחתי ו/או באותה חברה שהם בעלי שליטה בה, יזכו בחישוב נפרד ללא מגבלה.

	פס"ד אלקה החזקות - החזרי מע"מ בגין חוב אבוד 12/95 בפסק הדין נקבע כי עוסק זכאי להחזר מע"מ ששילם בגין עסקה, אם תמורת העסקה לא שולמה והחוב הפך לחוב אבוד.השופטים קבעו 5 מבחנים מצטברים להכרה בחוב אבוד: (1)ביצוע עסקה. (2) הוצאת חשבונית בגין מכירת מוצר או מתן שירות. (3) תשלום מע"מ על פי החשבונית. (4) כישלון של קבלת התמורה הכספית בגין החשבונית. (5) היותו של החוב "חוב אבוד".

	פס"ד סידיס - הוצאות טרום עסקיות מותרות בניכוי 3/01 המדובר בחברה שעסקה בתיווך מכונות וציוד, ובשנה הראשונה היו לה הוצאות של שכר מנהל, סקרי שוק, אחזקת משרד, רכב וכו'. פקיד השומה טען כי מדובר בהוצאה טרום עסקית ולכן לא מותרות בניכוי. הנישומה הוכיחה כי המנהל החל בניסיונות לייצור הכנסה, כגון פגישה עם לקוחות/ספקים- אך בפועל לא היו הכנסות. ביהמ"ש קיבל את עמדת הנישומה וקבע כי אכן מדובר בהוצאות לייצור הכנסה שכן החברה כבר החלה לפעול, אך רצה הגורל וטרם נבעו לה הכנסות.

	פס"ד זגורי - מחיר העיסקה כולל מע"מ, אם לא צוין אחרת 4/00 "... כאשר במס ערך מוסף עסקינן, מהווה (כאמור) המס חלק משווי המכירה... לגבי מס ערך מוסף תופסת ההנחה, שהוא כבר כלול במחיר שננקב, אלא אם כן נאמר בחוזה אחרת." בענייננו, כאמור, לא נאמר בחוזה אחרת, ולפיכך התמורה שנקבעה לעסקת המכר מקפלת בתוכה גם את המע"מ. קרא עוד

	פס"ד מעונות רוטשילד - הוצאות מעורבות מותרות בניכוי מדובר בחברה שהחזיקה בניין ברחוב רוטשילד בת"א. לכל בעל מניות הייתה דירה בבניין. הדירות שימשו חלק למגורים וחלקן למשרדים. בשנה מסוימת החליטה החברה להשכיר את קומת המרתף וביקשה לנכות את ההוצאות התחזוקה, ארנונה. פקיד השומה טען כי מדובר בהוצאה מעורבת והתיר לחברה חלק יחסי מההוצאה ולא את כולה. החברה ערערה לביהמ"ש ודרשה את כל ההוצאה. ביהמ"ש קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי אם ניתן לחלק חלוקה הגיונית וברורה את ההוצאה-עפ"י מפתח סביר- אותו חלק שמתייחס להכנסה יוכר.